New Stage - Go To Main Page


"אתה צריך לראות איך היא מתנהגת כלפי כדי להבין איך אני מרגיש,
ועד כמה אני על סף התדרדרות אל מעשי אלימות פרוורטיים בלתי
רצוניים בימים אלו".
- זה שצריך לראות כדי להבין זה אני, והציטוט הוא של פריץ, חבר
שלי, שבתעודת הזהות קוראים לו שמעון, אבל בשבילי הוא תמיד יהיה
פריץ.
פריץ הנ"ל יוצא כבר כמה חודשים עם בחורה בשם אזדרכת. להגיד שהם
יוצאים יחד זה אנדר - סטייטמנט נוראי מפני שהם כל היום האחד
בתוך התחת של השני, פשוט עושים יחד הכל.
לפני כחודש וחצי הם גם עברו לגור יחד בדירה שכורה במרכז תל
אביב. דירה שעליה משלמים בחלקית פריצי ואזדרכת, אבל בעיקרית
ההורים של פריץ. להורים של פריץ יש כסף, וזה לא כל כך אכפת להם
שהם משלמים גם בשביל החברה שלו כל זמן שנראה להם שזה מה שעושה
אותו מאושר.
- אם הגעתם עד כאן, אז בטח כבר קראתם את הציטוט שלמעלה ואתם
כבר מבינים שעכשיו זה לא כל כך מסתדר, וליתר דיוק לא רק שפריצי
לא מאושר, הוא גם רחוק מאד מלהיות שמח. אז אני מנסה להסביר לו
שהוא לוקח הכל יותר מדי ברצינות, ובעיקר את מערכת היחסים
ביניהם. ככל שהוא שופך את הלב יותר, אני מבין שמדובר כאן
בסיפור על שני אנשים שפשוט לא מתאימים יחד. אין כאן שום דבר
היסטרי. בלי מכות, סמים והתעללויות, אלא סתם אחד שהתאהב יותר
מדי בבחורה הראשונה שנתנה לו, וגם סתם אחת שחושבת שהיא יכולה
לנצל בחור נחמד שמאוהב בה רק מפני שהיא זו שגאלה אותו מבתוליו
המביכים בגיל עשרים ושלוש. זה לא שהיא מנסה לשגע את החבר שלי,
כי היא לא. היא רק מנסה לחיות את חייה, אמנם תוך כדי ניצול
ציני של מצבו המנטלי-משפחתי-כלכלי, אבל זה בסדר.
מה שלא בסדר זה הוא. כי זה לא מה שהיא עושה לו, זה איך שהוא
מקבל את זה. זה הוא שמתעצבן ומשתולל, וזה הוא שכבר לא יכול
לחיות איתה. הוא לא יכול לסבול איך שהיא שותקת, ואיך שהיא
גומרת, ואיך שהיא מדברת. כבר מזמן הוא אומר שאין להם על מה
לדבר, ובזמן האחרון הוא גילה שאפילו חוש הומור אין לה.
תראה, אני אומר לו, אתה חייב לקום וללכת. לא בגלל שאתה אשם,
אלא בגלל שאתה תהיה הנפגע הראשי בכל העסק הזה. קשה לי לדמיין
אותה מאבדת את שפיות דעתה, או את הוריך בבית לוינשטיין, אבל קל
לי מאד לדמיין אותך מתאשפז במוסד לחולי נפש אם תמשיך בקצב הזה
עוד שבועיים.
- רק תסביר לי, הוא אומר, כי אני לא מבין איך זה הכל דברים
שהיא עושה ואני זה שהולך לשלם את המחיר.
- למען האמת זה די פשוט, אני אומר לו, זה כמו עם הצפרדעים
והילדים: ילדים הורגים צפרדעים בצחוק, זה הצפרדעים שמתות
ברצינות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/6/06 14:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי רוזנוולד

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה