בית ספר, צבא, הודו, נפאל.
נחתת? יופי, קדימה לחיים האמיתיים. מה, לא התבגרת בהודו? מתי
כבר תבין שמלצר זה לא מקצוע, ושאסור לצאת יותר מפעם בשבוע כדי
שלא תהרס לך שגרת היומיום. נו, קדימה, לאוניברסיטה, היום זה
כמו מים, לא תלמד - לא תצליח לחיות, ובאמת שחבל על הפוטינציאל
הלא ממומש שלך. עוד לא התחלת לרוץ? קדימה! השעון דופק, מה, אם
תסיים את התואר בגיל שלושים, לאישתך לא יהיה מספיק זמן לעשות
ילדים ברווחים כי גם השעון הביולוגי שלה דופק, ואם לא יהיו
מספיק רווחים בין הילדים, יגרמו להם נזקים נפשיים כי לא הקדשת
מספיק תשומת לב לכל אחד מהם. וכסף, חשוב שתעשה כסף, שיהיה
בטחון כלכלי, זה כבר לא חוקי להיות באובר דראפט, ובטח שלא חוקי
לגור בגיל 35 בדירה שכורה.
נו? אתה כבר בלחץ? נחתת כבר לפני חודש! הזמן בורח לנו בין
הידיים, החיים הרבה יותר קצרים ממה שהם נראים. מה אמרת? לרדת
לסיני? בטח! יהיה לך זמן בחופשת סמסטר! לטוס לאמריקה? בוודאי,
בירח הדבש עם אישתך! ומה עם הכסף? ביזבזת הכל בהודו? טוב, נו,
חייבים לעשות את זה פעם בחיים.
אולי גם כדאי שתפסיק לעשן, ולשתות, ולצאת מהבית אחרי תשע בערב,
ולשמוע מוזיקה בפול ווליום, רוק כבד... מה, לא עברת את זה בגיל
16? מה רע בלשבת עם חברים בבית על כוס קפה אחרי שסיימת את
המטלות מהאוניברסיטה ולפני שאתה יוצא לעבודה? ואגב, תוריד גם
את העגיל באוזן, זה כבר לא לגילך. ותסתפר. והשרוואל? זה כבר לא
בשבילך, התבגרת בהודו, לא? מה בכלל עשית שם כל-כך הרבה זמן?
הבנת סוף סוף כמונו שזה רק גועל נפש ולכלוך? יפה, פעם הבאה
אירופה הקלאסית לשבוע, תאמין לנו שתלמד הרבה יותר. נו, כבר
סיימת את הסמסטר? רק שלא ידפקו לך מילואים על הבחינות ותבזבז
יותר זמן על מועד ב'. קדימה קדימה! אין לך יותר מדי זמן! רק על
תעשה את הטעויות שאני עשיתי! מה אתה שואל? למה? מה זאת אומרת?
קדימה, הגיע הזמן שתנחת, כאן זה לא שאנטי שאנטי הודו חביבי,
כאן זה החיים האמיתיים, תראה אותה - בגילך, וכבר שנה שניה
בטכניון, ואפילו חבר יש לה, שנה רביעית, הם יהיו סיפור
הצלחה... באמת כל הכבוד... אושר? מה? בטח שאני מאושרת! כולנו
מאושרים! תאמין לי שאני רק מציעה, אבל הסכמה שלי לאושר בטוח
עובדת, בדוק, ואגב - בחינות ההרשמה לאוניברסיטה נסגרות עוד
שבוע.
מה, אתה לא מתקשר?