לינוי קסם / הפרפר של מוץ |
היום, הוא לא זורח.
כיבוי חבוי של החושים
כיבוי של טעם, ריח.
גם הדיבור אצלו נדם
בין החומות, שותת בדם.
ומלקק הוא את פצעיו
חולם לשוב למרומיו.
והחיבור כה מסתורי,
כל כך טהור, כל כך טרי
בתכלת עף על עב קטנה
בין כל פרחי העננה.
וכך מגיע לחלום
לארץ עוץ שם, במרום
נישא בכוח של תקווה
אל העולם הבא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|