היא היתה אחוזת תשוקה, היא בעצמה לא ידעה עד כמה,
וכשהוא הגיע היא כבר לא יכלה לעצור את עצמה.
היא התנפלה במלוא התנופה, חיבקה וליטפה ונתנה את כל כולה.
לפעמים הוא היה מנשק, לפעמים מכאיב.
בסך הכל היה לה כיף, את זה אי אפשר להכחיש.
היא היתה בודדה וכ"כ פגועה, היא לא נתנה לעצמה להרגיש.
הוא בישר לה תחילה של תקופה חדשה, היא התחילה לבטוח באיש.
הוא לא נתן לה כל סיבה, אבל אותה הוא כבר לגמרי התיש.
היא ידעה שגם משם תצא פגועה, בכל זאת נתלתה בין קורי העכביש.
והיום היא שוב לבד ושוב מחכה שיגיע,
היא לא מבינה שרק היא עצמה יכולה את עצמה להושיע.