אשרי האיש / גן עדן של שוטים |
בלכתי בדמי הערב,חרש סמטאות
הלל כוסות מרזח בגרוני ניחרות.
בסוב שולחני ספיחי עפר,
צללית הלילה חורטת בעיתוק פחם
את קלסתר פניה-
כפני "גאלאתיאה".
אני טעמתי מנעמיה,
רקיקי אהבתה כצהלות בשפתיי.
במיטת עלומיה נמו חיי
ובדם ליבי חייה.
אני נשבעתי את שבועת היפוקראטס
למצוא מזור לכל חי.
כעת ,
מי יעלה ארוכה על פצעיי?
אני גומע את כוסי בשקיקה,
בפיכחון אחרון לעת.
בנימות ליבי אחון ל"אובידיוס"
כי ילמדני את רפואות האהבה...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|