|
ואני ניצב מולך שומע את כאבך צועק אליי קורא את שמי
שואל לשלומך ונופל ארצה והוא ניגר, ניגר עד אין רואה
צורב משאיר צלקת חרוכה מעושנת, שפתייך רטובות שורפות מבקשות
עונה.
אל לך ליפול לבד ואת רק ניסית להסביר. |
|
|
טוב, תשמעו, לא
ממש מזיז לי אם
האינתיפדה תמשיך
עוד חמש עשרה
שנה וישלחו את
כולכם לעשות
תשעים יום
מילואים בעזה,
אני עתודאי
ובצבא יהיה לי
משרד, מזכירה
וקפה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.