שותק, נותן לזרמים לחלוף בשריריי.
הרגע משתלט על חושיי. כובש את שפתיי.
אני עוד מנסה לעצור בעדן, הן מחכות בדלת היציאה
את כל מילותיי.

עוצם עיניים חש אותך רוכנת מעל פניי.
חום מתפשט בכל גופי
אני משותק
מרגיש את גופך נרעד מעליי.

כך את נושמת כאילו אומרת אהובי
עושה בי כרצונך וגם כרצוני.
כך את גומרת כמו לוחשת
עכשיו אני זה אתה ואתה זה אני.
מזעזעת את עולמי
כאילו נוגעת מבפנים ובוחשת בליבי.
כסופה משתוללת בליל קיץ בהיר
כקרן שמש בוהקת ביום סתוי וסגריר.

רואה שוב כמה יפה
כמה פלאי הטבע
רק ברגע כזה ניתן להאמין שקורים פה נסים כל יום
אולי דרך קבע?

אז ריח עורך עולה באפי
כיחיד מרבים
עושה בי קסמים
כה רך, כה תמים, כה משלים.

לפעמים אני מרגיש בחיים,
וכך חבוקים חזק
זה בזרועות זה שנינו נרדמים.