[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איתי לוי
/
לעולם נשכח

אם מבינים שמתוך שבעה מיליון יהודים שנספו בשואה, בערך חמישה
מיליונים נהרגו בתאי הגזים ונשרפו לאחר מכן במשרפות,
מבינים שבאותה תקופה, נותרו מאות אלפי טונות של חפות מפשע
וכמות בלתי נתפסת של עשן שספג מעט מתמימותם ומזוועות מראותיהם
בדרכו לארובה ולשמיים התכולים שמעל מחנות ההשמדה.
חלק ניכר אם לא רובו של האפר, הושלך לנהרות המקומיים ליד מחנות
ההשמדה. לאחר לא יותר מדי זמן, אפר מתפרק ומפעפע לתוך המים,
הופך לחלק מהם. הנהרות החלו להחיל את אבותינו בתוכם, חסרי חיים
וחסרי תמימות. המים אותם שתו המרצחים. כשהמים האלו התאיידו
במחזור המים של הטבע, גם הם הגיעו לשמיים ובכך צירפו את
הקורבנות למחזור המים והגשם של הטבע.
העשן שעלה לשמיים, עצר והשתלב בכל שכבה שיכל (סטרטוספרה
וכאלו). הקורבנות הפכו לחלק מן השמיים. הפכו לחלק מהרוח הנושבת
על פני האנשים ולצורות נוספות של עננים נעימים לעין בשמיים
היפהפיים של אירופה של מלחמת העולם השנייה.

אם מבינים את כל זה,
מבינים שהיום אנחנו חיים בעולם, בו רוח מלאה בילדים שמראה
עיניהם האחרון היה אמותיהם נחנקות למוות בזמן שמצמידות אותם
לחיקן, נושבת על פנינו כשאנחנו שוכבים על גבינו בבוקר אביבי
פרחוני ליד אהובת לבנו, מהרהרים על משמעות הקיום הקליל שלנו
ועל העתיד. עולם בו הגשם שיורד ונושא ברכה והקלה לחקלאי וחיוך
של ירוקת עיניים בתל אביב שמאוהבת בגשם, מביא עמו את המחשבות
האחרונות של אחינו שלא זכו להרגיש ולו חופן אדמה של ארצם.

בזמן שאנחנו חושבים שהם נעלמו מן העולם ולא השאירו זכר חוץ
מנעליים קשורות אחת לשנייה ("קשרו את הנעליים שלכם אחת לשנייה,
כדי שלא יתפזרו לפני שתצאו מהמקלחות"), הם בעצם כל הזמן
סביבנו. הם האוויר שבין נשיקה לנשיקה, האוויר שבנשימה הראשונה
של תינוק שנולד בטוח ומוגן, הם האוויר שיושב בריאותיך כשאתה
מעשן ולא יודע להעריך את המתנה שניתנה לך 9 חודשים לפני שבכית
לראשונה, הם האוויר אותו נושם מנהיג איראני מס' 1659 מכריז
שימחק את העם היהודי מפני הארץ והם האוויר אותו נושם מנהיג
ישראלי מס' 1765324 כשהוא אומר שהסוגיה האיראנית חמורה ויש
לטפל בה בזמן שיחשוב בראשו שהוא רק רוצה להגיע הביתה ולישון
קצת.
הם הגשם שמחבק אותנו לאחר יום קשה, אותו הגשם שאנחנו מתלוננים
עליו כשאי אפשר לראות כמו שצריך בכביש (הרי מישהו יכול לההרג),
הגשם שאנחנו מלטפים דרך זכוכית החלון כשאנחנו מנסים להיות
דיכאוניים כמו בסרטים, הגשם שירד בדיוק היום בבוקר של ערב יום
השואה, הגשם שיורד ומפסיק את שמחת פורים, הגשם שמקשה על
החיילים לירות במלחמות מלאות מטרות ואידיאלים שייכתבו אחר כך
בנאומים ממשלתיים של "למה יצאנו למלחמה ולמה אנחנו מצטערים ולא
לדאוג המלחמה הבאה תלך יותר טוב".

הם תמיד כאן, ואני בספק אם ייעלמו לפני שהמין האנושי ייעלם.



ובמקביל, אני יודע שהתובנות האלו כה חסרות משמעות, כל כך ריקות
משימוש ומיעילותן, כשבני האדם שקוראים אותן (נראה לי שגם אני
נכנס להכללה) הם כאלו שתוכנתו על ידי ספיראלות גנטיות לא לעכל
כל דבר שכאבו הוא יותר משהם לכאורה יכולים לשאת.
ואולי עדיף כך, אולי רק כך ניתן לחיות. ואולי זה רק פתרון קצר
טווח, אולי זו הדרך הכי מהירה לגרום לזה לקרות שוב בלי שנדע
שהייתה בכלל פעם קודמת.

עוד 100 שנה מעכשיו, כשהקלטות מזעזעות של ניצולי שואה ישפיעו
על אנשים בדיוק כמו שציורים של קורבנות של המגיפה השחורה
משפיעים עכשיו, אנחנו נשכתב את ההיסטוריה מבלי לשים לב. ובטח
ש"נשכתב" זו מילה נורא מוגזמת, חזקה, לא? מה פתאום נשכתב, רק
נעדן, כדי שנוכל לעכל כראוי.  הנאצים יהיו למגיפה שחורה עם קצת
יותר מודעות מהמגיפה הרגילה, והקורבנות יהיו לתקופה טראגית
ומעוררת השראה, אבל תקופה בעיקר מטושטשת.

אבל זה בסדר. באמת, זה בסדר.
כי לא הרבה אחרי שהילדים של הילדים של הילדים שלנו יגיעו למצב
שהוזכר בפסקה הקודמת,
תהיה להם כבר שואה משלהם חרוכה על בשרם, שיהיה עליהם לשמר
ולהנציח למען הדורות הבאים כדי להבטיח שהזוועות לא יחזרו על
עצמן.
וגם העם הנבחר הבא שיישלח לתאי הגזים (או אולי משהו יותר
מתקדם?), בדרך למקלחות המטהרות, כשהוא מאמין בכל לבו שאלו באמת
מקלחות והוא אוטוטו, ממש כבר, מתאחד עם משפחתו ואוכל ארוחה
טעימה - גם הוא ינשום את הקורבנות שכל כך ניסינו להנציח,
באמת, ניסינו.
פשוט לא רצינו להצליח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגידו לי משהו,
קפה טורקי... זה
באמת עולמי?

נראה לי שאריק
אינשטיין הוא
סתם אידיוט
שעובד על אנשים
באוזניים


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/5/06 19:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי לוי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה