כשתשלח לקרוא לי
מקווה שעוד אהיה שם, פיזית
עומדת נאמנה באותו מקום שבו
הושארתי, נזנחתי, ישבתי
מקווה שאהיה שם, עוד בציפייה.
הציפייה הייתה נוחה, היוותה משען,
ליותה אותי לאורך כל הדרך.
כמובן, הייתה גם קצת מרגיזה -
התריסה, הקניטה, קפצה באויר
כמנסה למשוך תשומת לב, ממני, ממך.
כשתשלח לקרוא לי
מקווה שלא אהיה שם, רגשית
מקווה שאצליך לפרוץ מתוך כלוב המתכת
הכלוב הגדול, שבו כלאתי את עצמי,
כמו פחדנית המפחדת להתנתק רגשית,
מהחלום, מהאגדה, מההבטחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.