ספת עור בבית לא שלי
הכפר מגולל את סיפורו על מסך טלוויזיה די גדול
אבל מה זה גדול כשאתה לידי?
נחה על כתפיך, ציפור עם חצי כנף מעוקמת
וכשאתה מסתכל עליי בין צרחה לצרחה שבוקעת מהסרט
אני נזכרת;

רק לפני שעה-שעתיים הייתי אצל מישהו אחר
גם הוא יודע לכשף אותי בידיים
בשפתיים, במילים שיוצאות מבפנים
אבל אתה מוצא עוד דרכים
ולא חדל עד שכל איבריי בידיך;
אני משגעת אותך, נכון?
מבטים חטופים וליקוקי שפתיים
נשיכות בצוואר ורפרוף של ריסים על לחייך,
אני מרגישה איך אתה מתחיל להיות שמח לראות אותי.

שתיתי אתמול יין, וויסקי וגם משהו שהיה לו טעם מאוד רע
ורציתי להשתכר,"שיהיה תירוץ למעשים" ככה הראש שלי חושב.
הכפר מתחבר לעולם המציאותי
והעולם שלי נדחס לתוך מה שאתה מכיל בין ידיך,
זאת אומרת
אני;
התקפלתי כמו עובר בצנצנת פורמלין
למרות שהנוזלים היחידים שראיתי היו שלנו,
וחיבקתי אותך חזק מתמיד
ואפילו עכשיו,
אני לא יודעת למה.

אני נהדרת מדי בשבילך,
פשוט תלך.