מאיה גולדי / סערה פנימית |
היא שם משתוללת.
כל-כך משקפת,
את הרוחות בקרקע -
האדמה נעה -
נעה, בקצבים מפחידים.
כל-כך מפחידה,
עד שאני מרגישה שהקרקע תחתיי שרופה -
אש וחום -
בתוכי בעורים.
רוצים לצאת החוצה מתוכי,
אך אני רק מים שופכת (מורידה הלהבה) -
המים שזורמים -
הישר ללבי.
ללבי, השטוף בדמעות,
שמפחדות לצאת, פן יתפזרו - בסערה.
- אוקטובר 2000 -
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|