סארין כהן / אהובי |
ביום גשום וסגרירי
מבטך אינו מרפה,
עיניך היוקדות
מלטפות בתשוקה
שפתיך מדברות
ואני איני שומעת כלום
מסתכלת כמהופנטת
גופי בוער.
כמו בתוך הר געש
מתפזרים להם כל האנדורפינים,
תחושות נשכחות זה מכבר
עולות ושוטפות
את גופי, מחשבותיי
מרגישה כנערה
שטופת הזיות.
הלכת, הבטחת שתשוב
הבטחת שתבקר
ואני בלי מילים
בלי אומר
קיוויתי וחיכיתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|