בניתי את משכנכם
הצפוף
במרווחים האווריריים
של ריקמת עצמותיי
המסתיידת.
לא קשה לשאתכם ממקום למקום
גם לא בידי הברירה.
ואתם שהורגלתם לקושי
נעתרים ובאים לפרקים
לא מבינים
מה לכם ולפריכה המטרידה אתכם למנוחתה.
אתם תוהים ונוכחים.
בכל כובד אינותכם, נוכחים.
משוחחים בצלילי שפה רחוקה, מוכרת
בלי מילים
מתערבים
משנים מהלכים
מכוונים התנהגות
מבוישת
בכבלים מעושנים שאיני מתירה עצמי
מאחיזה ביתדם
והם אינם מתלוננים
זו רק אני
לא מרפה מנשמות
מעונות
שלא ידעתי
ככורח דרות בחלוליי
מרחפות בעצמותיי
כענן המגבש
שלד
במשכן שבניתי בי
לפייסן. |
