רוונן אלבגלי / ארבעים שנה |
הכל אותו הדבר
כלום לא השתנה
אותה נדנדה, אותו פעמון
אותה השכנה ממול
שמדברת עם החתול
ועדיין, מכינה את אותן העוגות
העוגות, שהשכיחו לי את הצרות
את ימי הילדות הקשים
שהייתי רב עם ההורים
עם החברים
עם האחים
כשהייתי קטן
חייתי כאן
בין וייצמן לאחוזה
ליד עצי האלון
ליד התיכון
ועכשיו אני רחוק מכאן
ואחרי ארבעים שנה
כלום לא השתנה
ואני, עם אותה מנגינה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|