[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זו תקופה אחרת,
אני כבר נראית קצת אחרת
מרגישה דברים באופן שונה
וחוסר הוודאות המתמדת
את נפשי מעייפת.
הגוף כבר צועק: "הצילו!",
אני עדיין נלחמת למען אהבתי
אך האהבה, אינה נלחמת עבורי.

כיום, הגעגוע צורב את הלב
בזיכרונות על שיחות אהבה ארוכות
על ליטוף רך
מילת עידוד עם תקווה.
לגעגוג יש יותר כוח מהאהבה
שהחלה, ללמוד לשכוח
מאוד אכזר הוא, גורל אהבתנו.

עד מתי מיליון מכשולים ייפרסו לרגליי?
עד מתי אישאר עוברת אורח בחייך?
אולי אשוב לנדוד על אפר שביליי
ובמקום כוכבים - אספור זבובים?
אולי אמצא איזה זן חדש של פרפר
ואולי אוותר עד אשר יישמעו שוב פעימות ליבו
עד אשר ימחה את דמעתי בנשיקה
עד ששוב ארגיש, שדרכנו ביחד, ברורה.


23/04/06







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"כל העולם כולו
גשר צר מאוד,
והעיקר לא תישא
את שם אלוהיך
לשווא."

קאנט מראה
לאריסטו שגם הוא
שולט במקורות


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/4/06 21:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מונה גולד

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה