|
אתחבק לי בשנת הלילה עם מילותייך
כאילו הינך תמצית חיי ואי-אפשר בלעדייך.
מילותייך - לי הן התקווה בזמן המתכנף
סביב גבעול של חלומות, שלגעת מנסה
בשפת ריחה של אהבה, מאושרת.
המקבלת תאוצה בכל יממה חוזרת.
אתחבק לי בשנת הלילה עם מילותייך
כאילו הנך תמצית חיי ואי-אפשר בלעדייך.
מילותייך - לי הן הסערה התואמת לליבי
סביב מגדלים רמים של יצרים לוהטים
המשפילים קומתם אל מול תשוקותייך
המקבלות תאוצה ממילותיי, בכל יום מחייך.
אתחבק לי בשנת הלילה עם מילותייך
כאילו הנך תמצית חיי ואי-אפשר בלעדייך.
מילותייך - עטרת דמיונות רעב למשאלות לבי
המבקשים שבצבעי מילותייך אותם תרפדי
עד ישאב גופי מאור חלומותיי
את יפי טבעך הנשי, החיוני לחיי.
24/04/06 © |
|
|
דינו, לך תגיד
לבועז שבערב הבא
בשונצינו אני
מקריא סלוגנים.
לא, אף אחד לא
יקריא שם עוד.
אני מקריא
סלוגנים ואז כל
מי שבא הולך
הביתה ונכנס
לעמוד שלי.
המאפיונר
הקומפולסיבי
דואג
לפופולאריות
שלו. הוא גם שלח
את דינו לחסל את
המרגל, שלא יספר
לקרת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.