שנים של ניסיון
וטיפול אצל פסיכולוגים
והנה
פרצתי את עצמי.
הזמן חלף,
למדתי להחליט
ולא לפחוד.
עתה אני יודעת
כי אינני חסרת דיעה
וכי רצונותיי
חשובים עד מאד.
והנה
ניצבת אני בעולם.
הפסיכולוגים הוציאו לאור את
בטחוני העצמי
ואני
נותרתי בחושך,
פרוצת מחסומים, משוללת
דיעה,
התנשפותי חרישית
וחיוכי נבוך, כשל
נערה
הפוחדת, לפסק רגליה.
והנה
כה גדולה כמיהתי לחיבוק
גדולה עד מאד,
מדוע אם כן
אינה באה, לביטוי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.