שניץ פליץ / דרכי |
ובכל זאת
הולכת מול המכוניות
ולא עם כיוונן.
אם זה מה שיגרום לי לשיר.
בשעה מאוחרת
משוטטת בעיירה הציורית
קבלו אותה!
הטרבל מייקר המקומית!!!
פתאום הפכה שקופה
תדמית מתקלפת, דהויה.
ילדונת,
את יכולה להפסיק לצעוק.
כאן אוהבים ומחבקים ברוך
מעבירים עלייך ידיים חמות.
כאן לא תוכלי להתלכלך עוד
ארגז החול מוצף במים
לא נחמד לי בכלל
בלי
רגליים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|