אולי בכל זאת יש מצב
שוכב קרוע על הגב
מבט נוגה ועצבצב
ושוב, הרהור - נוקף ושב
והייאוש - החרה-החזיק אחריו
ומין ריח חמוץ - של החמצה
הסיפור עד תום מוצה
וכף ידי רטובה ורצוצה
בין שתי רגליי קודרת וקמוצה
כי גם הלילה - אין בנמצא
רסיס של אור עובר בתריס
והעורב לדרור קורא מתריס
מאחורי הקיר - רשרוש מכעיס
גם השכן חזר ממסיבת בסיס
ובטח כמוני, מדיף ריח של אניס
העין ממאנת לקצת דמעות של אכזבה
גם הצל מתרחק מהדמות העלובה
אך אז משהו מהבטן - מאגף את קו המחשבה
בשפתיים עוד דולק-עומם בדל של תקווה
שרק יבוא ויגיד לי: יש מצב לאהבה. |
