|
איך אני אגיד לך?
איך אני אגיד לך שזה כאב?
איך אני אגיד לך שזה צרב לי בבטן?
איך אני אגיד לך שזה לא יעלם לעולם?
איך אני אגיד לך שאני לא אתגבר על זה?
איך אני אגיד לך שזה בלתי אפשרי לא לרצות לגרום לך להתפוצץ
מיד?
איך אני אגיד לך שלעולם לא נהיה כמו אז?
איך אני אגיד לך שרציתי לרצוח אותך מרוב בושה?
איך אני אגיד לך שאין לי מושג איך להסביר את זה?
איך אני אגיד לך שאני מתה לספר למישהו אבל אין למי?
איך אני אגיד לך שלמרות הכל אני שמחה שזה קרה?
איך אני אגיד לך שעכשיו זה ברור?
איך אני אגיד לך שחייבים להפרד?
אז זהו, שאני לא. אני לא אגיד לך... אף אחד לא ידע. כואב אבל
נכון.
אני לא אומרת כלום וזהו. זה רק יכאב יותר מידי, לשנינו.
מה שהיה היה, וככה זה ישאר. אם יהיה המשך אני אשמח, כל עוד לא
יהיה כמו אז... כמו שהיה לפני, או כמו שנשארנו עכשיו!
בקופסה. |
|
|
בשנייה שעזאם
עזאם משתחרר הוא
ישר יעשה מזה
כסף!
בטוח!
אני כבר רואה את
זה,
הוא מגיע
לג'ונגה ג'ונגה,
לועס מסטיק בנג
בנג, עם סומסום,
וקוקסקוס,
אוכל ביגל ביגל
ושותה קולה
קולה.
ערד עזמוביץ,
מריר על זה שהוא
לא מצליח
להתפרנס ממקום
מושבו! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.