ז'אק מונרו / הקינה שלי |
הקינה שלי.
העורב למעלה שתק, השמש החמה, קפאה.
כעת דממה, השעון נעצר.
ריח ורדים סגורים, רקע סרפדים סגולים.
דקה קסומה בתוך שעה מכושפת.
עכשיו, הקינה שלי.
השעה קרבה, לא יעבור זמן רב
עד שהעולם ישמע, מפסגות ההרים,
מקרקעית התהום,
הקינה שלי.
צליליו האחרונים של הנבל, נשיפת
העוגב האחרונה ריחפו באוויר,
וכעת דממה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|