אני שוכבת על מזרון קטיפה ענק כחול, שעיר, ומלא אבק
בחדר רחב ידיים ולבן ואני כך סתם בלי שום עניין,
עננים מכסים את התקרה,
ואני מושיטה יד וקוטפת אחד מהם ומכניסה לפה
טעם צמרירי משהו, די מזכיר במבה לא ממש טרייה
אני יורקת מהפה כדור פרווה קטן
שמתגלגל ומתנער ומוציא ראש ורגליים ואפילו זנבנב
אין ספק הרי זהו ארנב.
הארנב מודיע שהשעה מאוחרת
הוא מציץ בשעון בעודו מעשן במקטרת
אך אבוי, עדיין לא הגיעה סוף המשמרת
ומשום מה אני נראית לו די חיוורת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.