[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הייתי חולה ימים רבים. בהתחלה דווקא נהניתי. שכבתי במיטה נוחה
בחדר חמים ומדי פעם אחד מבני הבית ניגש אליי, סיפר לי סיפור
ו/או הביא לי ממתק. אחר כך נעשה קשה. הרופא היה כמה פעמים. הוא
היה איש נמוך ושמנמן ועל הצוואר היה לו מכשיר הדומה לצינור
ואתו הוא בדק. הוא השתדל תמיד להצחיק אותי. בפעם האחרונה שהוא
היה, הוא היה מאוד רציני. אני זוכר, שהוא עמד בפינת החדר עם
סבא והסביר לו משהו, וסבתא עמדה ליד מיטתי, ליטפה אותי, ניסתה
לחייך, אבל העיניים שלה היו מלאות בדמעות. יותר אני לא זוכר.
הייתי בתוך ערפל סמיך, שהתחיל להתבהר, והרחתי ריח מאוד נעים
ומאוד מוכר ואז היא הופיעה. היא הייתה אישה צעירה ויפה, שלבשה
שמלה ארוכה ורחבה בצבע כחול, שהיו בה המון כפתורים קטנים
מהצווארון עד החגורה. היא הגישה לי ספל גדול ואמרה: "שתה ילדי,
שתה." ואני שתיתי. זה היה משקה נפלא. אף פעם לא שתיתי משקה
טעים כל כך.
כשהתעוררתי, היה עוד קצת חשוך בחדר. סבתא וסבא עמדו ליד המיטה
שלי וחייכו, ואני הרחתי את הריח הנעים מאוד והמוכר מאוד של
אימא שלי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא קיפוד !




צנעני השעיר


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/5/06 12:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסתר פליגלמן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה