|
ובבוהק הירוק
ניחן עוזו במיתריו
על פני שדות
בזוזים לרוויה
רומסות רגליו
את הד הזיכרון הלח
הילדים שמנגד
רואים ירוק באדמה
אך צעדיו חרישיים
חשים בתצורות סמויות
ברוח ארץ
הקוראת אליו לחבור
למשך רפאים עצור
נמוג, בזמן. |
|
|
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.
דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.