יונתן דוויד / הפוגות |
אנחנו נפגשים
רק כשאת מגיעה אליי מאחורה
מקדימה אותי בסיבוב.
בהפסקות שבין דם לדמעה
את עסוקה בלעזור לשמש
להאיר את העולם, לא בשבילי.
לא חשוב.
בשביל אווירה רגועה יותר
ללא מרוצים ותחרויות
ללא העולם שיפריע לברכתך
אני איאלץ להמשיך לדמיין.
בינתיים, בין פרידה למוות
חלומותיי ימשיכו לנסות לנחם
והשמש תמשיך להאיר
בזכותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|