א. לי / אסורי הטבעת |
ובאתי בעוניי אלי מלכותך
דלותי מתדפקת בשעריך
הפתוחים לרווחה
כמו מבקשת מקלט
מרוח רעה, מדמע, מפחד.
ואין לי דבר לתת לך.
ובאה אדנותך אלי נפש
ברכות הקול וביד קשה
תובעת את אשר לך
מסמנת באלה אסורי הטבעת
ריקועים, של ערגה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|