נתנאל אזולאי / נאבדתי |
לא תדע
כמה בכיתי בגללך.
ואתה
תשקר, ותברח.
וגם כן,
ייתכן
שתחזור, באותו הליל
לבקש מחסה
מעצמך
מפלצות בארון
כמה מפחיד, זה דימיון
איך אני מחכה
שתבוא.
נאבדתי
נאבדתי
והדב הקטן
לא יסלח לי לעולם
לחבק אותו
רק כשאתה, לא כאן
העלים הכתומים
מסמלים, את בואו של הסתיו
איך אני, מרחפת
איתם.
על הקיר האפור
תמונה של ילדה עצובה
לפעמים קצת קשה
לזכור, שזאת, מראה
נעלמת לי,
נאבדתי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|