|
טיפות הגשם בדרכן אל האדמה
ואני ממתינה
ובכל טיפה שיורדת
זיכרון ישן עולה
טיפה אחר טיפה והנה שוב אתה
זיכרון ועוד זיכרון
בחורף, במיטה
טיפות הגשם בדרכן אל האדמה
ואני שוב ממתינה
ובכל טיפה שיורדת
כאבי הולך וגובר
ליבי לא עומד בזאת יותר
טיפה אחר טיפה
ואני עוד ממתינה
שהגשם יפסק
והזיכרון מראשי ימחק
אך דמותו עוד עולה
ואיתה זיכרון האהבה
טיפות הגשם בדרכן אל האדמה
ועודני ממתינה...
2005 |
|
|
מאז אותו מפגש
לא הצלחתי לעצום
את עיניי. לא
הייתה לי כל
תחושה באף לא
אחת מרגליי,
וכנראה שגם לא
בשום איבר אחר.
ידעתי שלא הייתי
צריך להתגרות
בגורלי בפעם
התשיעית.
החומרים שהגוף
שלי הכיל לתוכו
בימים האחרונים
כנראה עשו את
שלהם...
(מיומנו של חתול
מפוחלץ) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.