|
היא ניצבת
בין שלולית לים
בין ערביים למצוק
שובה את הרוח המתבדר בגופה
הנשבר ברסיסים הניתזים
בשאון הגלים.
תפילה אל
עצמה
היא נושאת
לוחשת צעקתה בכוונה גדולה
על גל מתנפץ
בחזה.
--------------
מוקדש בחיבה רבה למירה |
|
|
הייתי כותב כאן
פואמה מדהימה
שביאליק היה
מסמיק ממנה. אבל
חסרים לי
הכישורים לכך.
אני סך הכל מורה
לספרות.
המורה ברגעי
קושי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.