|
רציתי לגעת בשקט
הנודף מהרי קומבריה,
ובי רעשו מילים.
למשש בידי שמש נשפכת
לאגם מתרווח,
אך אגרופי חפן אותיות
כנחלים חורצי רכסים
זרמו על עורי
שורות, שורות
צרבו בי אמת
מאכלת. |
|
|
היי! אתה! כן
אתה! זה שפעם
אמר שלפעמים
כשמשעמם לו הם
שם את הסמן של
העכבר, כן, זה
בצורת היד, באף
של האישה האדומה
למעלה! כן, אני
מדבר אלייך!
אתה מנ- מנ -
מניאק!
מאז אני מכור.
אינדיבידואליסט
בדיוק כמו כל
אחד אחר, משתגע
מההתמכרות
החדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.