|
בכבלים בוערים
כלואה בין צלעותיי
בוחשת בקרביי
אומרת לפרוץ מעורקיי
ולא יודעת מנוח
מעפילה לפסגות מייסרות
נאחזת בזיזים רוטטים
התלושים מבשרי
ולא ידעתי כי צירי תשוקה הם
הנובטים ובועטים בתוכי
ועת נולדה
אפופה באדוות הבריאה
ובניחוח המתוק
המתמר סביבה
אספתיה לחיקי הכמיה
וקראתי לה
אהבה |
|
|
הסבון בכה
מאוד?
בטח בכה. פעם
היה בנאדם
ועכשיו עשו ממנו
הגרמנים סבון.
אתם לא הייתם
בוכים?
תומאס, מבוא
לפילוסופיה
יודו-ארית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.