אתה קם בבוקר לשדה קרב, מלחמה... שני צדדים, התקפות חוזרות
ונשנות ולא נגמרות משני הצדדים... יש את האויב ויש את החבר,
אתה לא יכול לקחת עמדה.
ואז אתה מגלה ששני הצדדים במלחמה הזו הם אימא שלך ואח שלך, אתה
המום! אתה בטח שואל: מלחמה?! משפחה?! אז זהו, שכן...! מלחמת
אחים...
התקפות המרגמה המילוליות שיוצאות מהפה שלהם הן חסרות תקדים,
ואתה מעדיף לא להיות חלק מהאירועים. מעדיף לצאת כמה שיותר
מהבית, לחלק את הזמן שלך בין לימודים, חברים, פעילות בתנועת
הנוער שלך ועוד לחשוב על זה שאתה לא יכול לדבר בטלפון או לארח
אנשים, את חברים שלך! נכון מצב קשה?!

מלחמה היא מלחמה וסיבת התחלתה היא לא מה שמשנה. מה שמשנה הוא
איך היא תיגמר, והרי הסכמנו על זה שאינך רוצה לקחת חלק וגם
אינך יכול כי אז צעד זה יתפרש כדעה וכהעדפה של צד מסוים למרות
שאתה חושב שכל זה טיפשי ביותר.
כמו בכל מלחמה ישנן הפוגות בין המתקפות, שם אתה מנסה לגשר בין
הצדדים לשווא...
ועכשיו, אתה אומר, כל מלחמה נגמרת בהסכם שלום. והשאלות
המתבקשות הן: מתי? למה? איך? ובאילו נסיבות?
ות'אמת?! אתה לא יודע...
אז עבר כמה זמן... שבועיים במספר. אתה יושב וחושב ואומר לעצמך
שנשבר לך מכל הסיטואציה הזאת! כי חוץ מהפגיעה ההדדית שלהם אחד
בשני גם אתה נפגע!
אתה מחליט לקחת יוזמה, אולי להחליט על דעה מסוימת, אבל לא! אתה
פשוט לא מסוגל!!! החלטת ואמרת: "זהו!" אתה הולך להיות הגורם
הנייטרלי שבא לגשר בין העמדות הנוקשות והצבת לעצמך מטרה...
המלחמה הזאת תיגמר! ולא... לא מלחמה שבה שני הצדדים מפסידים עם
מיתון ורבבות הרוגים ופצועים אלא מלחמה נקייה שתיגמר בדגל לבן
משני הצדדים... מלחמה חסרת פצועים והרוגים... מלחמה שתיגמר
בהסכם שלום! אתה מרגיש באיזה שהוא מובן כמו האו"ם... נייטרלי?
לא נראה לי... אולי בעצם רופא... כדי להציל את הנפש הפצועה של
שניהם! אולי... אולי...
שמעת באיזה שיר פעם "כדי להגשים חלום אחד ישן יש צורך במיליון
חולמים..." לחלום כולנו יכולים לעשות! אבל להגשים אותו אין
צורך במיליונים... אלא רק אחד. אתה!
והסוף, אתה שואל? הסוף, כמובן שהוא טוב... כן, טוב... איך לא?!
השלמתם, ולא רבתם יותר לעולם...
אבל יש רק בעיה אחת. כל מה שסופר כאן עדיין לא קרה... ומי יודע
אם יקרה... אולי זו סתם המצאה?!
מי יודע?! אולי אתה?... אולי הם?... כמו שאמרתי...
אולי...