|
כל העצב בעולם, בדמעה אחת. עגולה. ענקית
מלאכים מיוסרים. מקללים. בועטים. בוכים. כאוס
כל התום שבעולם - בצעקה. בבעיטה על דלת הברזל. ביריקה
גמדים בלי אהבה. כל נגיעה מרעידה
כמו נרקומנים לתשומת לב. לחיבה. לקירבה
יש תהודה לזעקה הזאת, שקורעת את כל יסוריי. מחללת מיתריי
אם אפשר להתחלק לכולם. לגרות את הדמעות
ולהיכנס לתוכן. משם ללטף. להגיד אני פה.
מים של בראשית מנקים ומרפאים.זה רק מה
שמותר להיות. ליד מלאכים פצועים. עזובים |
|
|
הכי אני אוהבת
בצילומים בחו"ל,
זה המגע עם
תרבויות אחרות.
אני זוכרת את
המפגש עם
החדרניות במלון,
ועם ההוא שלוחץ
במעלית, ועם
הפקידים, ועם זה
ששילם לי כדי
שאתן לו למרוח
לי שמן על הגב,
ועם הילדות
שצרחו מאושר
וביקשו חתימות,
ועם הדוגמן
מאירופה,
והדוגמן השני
שהיה מחו"ל,
והאנשים שאוכלים
כל היום.
אני מרגישה שזה
נורא מעשיר אותי
תרבותית.
דוגמנית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.