|
חומות בלי תקוה. וילדים רצים. כועסים.
רוצים להרוג הכל. בעיקר את עצמם.
אם עברת את הקו - זה יקום אחר.
פה הפחד שוכן. והכאב. פה משלמים על ההסטוריה
של אתמול. גם של לפני אלף שנה. פה יש אמת ערומה.
ילדים של כאב. מכות ושינאה. חוסר אמון זו השפה שלהם.
עוברים וגובים מחיר מופקע. קורעים את ליבי המעושן
אין לי אויר. וכשנגמר - אני בוכה, כי הכאב הלך
ואולי אין שם מי שיחבק. שינסה. אולי כמו שצריך.
אמת ערומה זה אמת ערומה. ואני יפה נפש. דלי |
|
|
בשעות לילה
מאוחרות עולות
במוחי המחשבות
הכי עמוקות, אבל
אני עייפה מכדי
לחשוב עליהן...
אז אני הולכת
לקרוא משהו
שמישהו אחר כבר
חשב עליו... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.