כל יום אני מסיטה את נקודת המרכז ממיקומה
למדתי את המשחק והוא שלי
מיקומים יכולים להיות מוזרים או מפוצלים
אפשר גם לרסק ולהתבונן
ולחקור את ההשלכות של המעשים
ולראות את שובבות הנפש שמחייכת לעצמה
קורעת תפרים מלופפים
וחוטי הדם שמסתבכים בגשם
משייטים בהנאה בים החושך
ומתמקדים בשתיקה
אני יודעת
שזה לא חשוב ממש
הנה
מתרוקנות המחשבות
והאפלה המתרבה
משימה עצמה להיות העיקר
גם כל מה שהיה חשוב לפני
מתרוקן מתוכנו
וכל מה שנשאר היא הזרות
והמבוכה

אני בונה לי שקט
בין החללים
מירוק הצבעים יוצר שקיפות
ואין הלילה אומר דברו
אלא בלחשים של חלומות
שדות תכולי ירחים
ושמים אחרים