|
את עיזבון חיי השעה,
ארזתי בילקוט,
בעודי הולך ונבלע
בשביל הדרך לאיבוד.
ופה הדרך מתפתלת,
לפנות לימין או שמא שמאל?
לשם מכמורת, לשם גברת
ולי אבד כבר הצפון...
אלך ישר בזו הדרך
אל האחת מני רבות
פה הדם ידריך
הרי אחרת-
כיצד הגוף ילעיט רוחו? |
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.