רון חופש / כשנגעת |
כשנגעת, חשבת שאזכור?
פיסה אחר פיסה עובר על גופי
במגע ידך, חורט את גורלי.
לא עלה בספר
לא זיכרון נושן
כי אם צלקת עמוקה
לא ריפא הזמן.
בין צללים באפילה
את קול צחוקך שומע
מרגיש את ידך
בי שוב אתה נוגע.
מזור לכאביי, היכן אחפש
כשאור עיניי, אותי נוטש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|