|
עץ גבוה
ניצב זקוף
שואף אחר האור
בצמרתו הנבובה
גזעו קשקשים
של עלווה מתה
אפורה ושבירה
ענפיו יבשים ודלילים
כחומר דלק
לשעת בערה
פרותיו ציפורי אש
המחכים לשואה
לפרוץ מתוך הלהבה
לגשם ראשון של חיים
לראשיתה של התחושה. |
|
|
אני לא אוהבת
לנהוג.
אלטמן לוקח אותי
למחוזות חפצי.
למחוזות חפצו
הוא רק לוקח את
עצמו.
מיכלי לא פוחדת
לנצל. אותה
מנצלים מספיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.