נועה פנק / ניגודים |
לפעמים, בא לך לבכות.
זה משתלט עליך, עד שאתה
כמעט לא מצליח לנשום.
בסוף, זה בא.
זה מתפרץ מבפנים,
ואי אפשר לעצור.
לפעמים בא לך לבכות.
זה משתלט עליך, על הכל,
וזה לא מצליח להיעצר.
לפעמים בא לך לצחוק.
ועל כל העולם לצפצף. לפעמים,
אתה מרגיש שאתה חייב להתפרץ,
בצחוק מתגלגל. וחשוב לדעת
שהצחוק ההיסטרי- בא
רק מאדם שסובל.
הצחוק, גם הוא, משתלט
על כל ישותך, ולפני שיכולת להגיד
סופרקביפרג'ליסטיקקסיאלידושי-
כדי לשפר את המצב,
אתה מתפרץ בצחוק,
לפעמים ברגעים הנכונים,
לפעמים לא.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|