אייל דוב רוט / ה ת ק ל פ ו ת |
במים חמימים
ומתחתיו, חושף עור, בוהק.
עיניי נצבעות לובן, וידיי שלי
איני מזהה בהם דבר.
שיער ראשי דבק בידי ונחסך מפדחתי.
גופי העירום, כך נדמה, כבר אינו גופי.
הלך מחשבתי הסורר נעלם.
עתה אני משורר.
ואיני יכול שלא לתמוה, מי הייתי לפני רגע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|