|
משבי אור קלים
משתקפים על אדן חלוני
נושבים עם עול השנים
כמפוח ענק מערפלים את חושי
אויר לנשימה- סם החיים
ריטואל הקיום הארצי
והנה אני שוקע בו עמוק
גופי מחלחל דרך נימי העולם
וזורם אל המהות שבפנים
עוטף הילת מיתרים
וערפילי כוח הנהר
בו נמרים חיים נאבקים
בזרם המים הכחול
ואני שהפכתי למים חיים
בואה עם הזרם
ולא שופט דבר. |
|
|
דובים, דובים,
דובים..
נמלים, נמלים,
נמלים...
רוח נושבת...
צ-מ-ר-מ-ו-ר-ת...
כשעושים את זה
עם אצבעות על
הגב זה אחרת.
לגמרי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.