בגלל השמש עצמתי את העיניים
בגלל השמש נותרתי חשופה
בגלל השמש נכוויתי והפכתי אדומה
בגלל השמש ובגללך...

בגלל הלילה התמלאתי אפלה
בגלל הלילה מילמלתי שירה
בגלל הלילה הפכתי בודדה
בגלל הלילה ובגללך...

בגלל השקט ידעתי מנוחה
בגלל השקט זולגת לי דמעה
בגלל השקט התמלאה לי משאלה
בגלל השקט ובגללך...

וכשהיופי משתלט על השמש הלילה והשקט
כבר לא פוחדת להישאר לבד
אור כחול עמוק ממלא לי את הנשמה
נוגע במקומות שכבשה השיכחה
וכשאראה את פניך בין כל ההמולה
לא אברח אל תוך פחדיי
לא אחבוש את כל פצעיי
רק אדמם... אדמם בשקט ואירגע...