|
סימפונית תנים
כפרי מוחו של וירטואוז
נעה על פני ההרים והגבעות
היש פרא נאה מזה
שלל הלילה הענוג
הנה הירח במלאו ניצב
קורא לי לחבור אליו
על פני ואדיות
פרי שלל הים הקדום
הנה בקיעי ערפילים חצה
ונסב לו לאחור
שותק ודומם
ממתין למעשה ידיו
ללחוש להם אהבה. |
|
|
"בטח שיש לי
אומץ!"
(למינג, מילים
אחרונות)
מוגש בחסות,
בוליביה ושות'. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.