|
כגדם שוטה
הוא ניצב
תמיד לצד הרוח
כמלח עץ בלב ים
על ספינותיו הטובעות.
ריח המלח נושב בנחיריו
נותן לו חופש קיומי
שלוות עולם
ורוגע פנימי עמוק.
הנה באו הגלים
וסחפו את שרדיו
אלי חוף מבטחים
רועץ הנצח הכתוש.
כעת שורשיו מעמיקים
בלב החול הרך
מלח הגלים
הפך לזיכרון אילם.
בחלומותיו
הוא עדיין נסחף
בזרם הענוג
חש את משך העולם. |
|
|
"הצילו את ה Np
! שמרו על ה Np,
זה אטום נכחד!"
איש האלגברה
הלינארית בפרץ
מודעות אקולוגית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.