|
סוללת טילים
במבואות עירי
מסירה את אריג
האשליה המפוכחת
חושפת אותי
דרך עיני ילד
לטבע הדברים לבוא
לעוצמת הפחד והביטחון
לבסיס ההכרה הרדוד
לצורך העז לחבק
דובי מתכת קרים
שיחברו אל הסליקים הנושנים
של סבא שלי
ויעטו אותי ברשף אהבתם
בניצוץ הזוהר הצפוני
של הפראות הראשונית
בתחושת החיים
המתממשת ובאה. |
|
|
באמצע הסדר שלי
נעלמה וכולם
נורא הופתעו
שפתאום היא
הופיעה ואמרה
"מצאתי את המזלג
שלי", רק אני לא
הייתי מופתע.
וגם אבא שלי.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.