סוללת טילים
במבואות עירי
מסירה את אריג
האשליה המפוכחת
חושפת אותי
דרך עיני ילד
לטבע הדברים לבוא
לעוצמת הפחד והביטחון
לבסיס ההכרה הרדוד
לצורך העז לחבק
דובי מתכת קרים
שיחברו אל הסליקים הנושנים
של סבא שלי
ויעטו אותי ברשף אהבתם
בניצוץ הזוהר הצפוני
של הפראות הראשונית
בתחושת החיים
המתממשת ובאה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.