|
מן החדר הצר מתמיד
עולה קולה הרזה
והלבן של מדלן
שולחן ומגש נחושת
כתום ריקועים
עליו נח ליבי
מדלן קוצבת מדודות
פרוסה אחר פרוסה
צל פניה רציני ומהורהר
פרוסותיי פעורות שתיקה
כפתחי תחנת הטרוקאדרו
או אולי מטרו של מונמארט
אצבעות חדות פורמות
אניץ בסודר בלוי ובנחת
בפיזור דעת כמעט
שוזרות בו נתח ועוד
מדלן שוב מכינה
ענק נפלא לצלילי
הרמוניקה עתיקה
בלא כוח נשען
על משקוף דלתה ושואל
עד מתי מדלן עד מתי
בהשראת ציורו של ז'ורז' דה לאטור :
"מדלן לאור העששית" |
|
|
ילדים חביבים,
חפצים אתם להביא
מתנת יום הולדת
לחבר טוב, ואין
גרוש על ישבנכם?
הסירו דאגה
מלבכם:
הכנסו לאתר של
במה חדשה, חפשו
סלוגנים מפרי
עטו של החבר,
קבצו אותם יחד,
כרכו בכריכת עור
מהודרת, והרי
לכם מתנה שלעולם
לא נס ליחה.
(לנוי-נוי בכלל
לא אכפת מההצעה
הדבילית הזאת-
היא סתם רצתה
לכתוב "ליחה"
בלי שזה יישמע
כמו פרובוקציה
זולה). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.