לפעמים נדמה כי החיים שלי הולכים לפני -
אני לא מספיקה לחיות אותם.
לא מספיקה לעכל את השינויים שקורים לי כ"כ מהר.
לא מספיקה להבין מה אני עושה פה, איפה אני בכלל, ולאן אני
הולכת...
ובעוד שאני תוהה לעצמי את כל הדברים האלו, אני כבר במקום אחר.

אז אני רצה, רצה ורצה...
מנסה להספיק לעמוד בקצב החיים המטורף הזה!!!
אני רצה מהר יותר, מהר יותר.
מנסה למצוא את ההיגיון שבדברים.
אני רוצה להספיק לעמוד בקצב, אני רוצה להבין.
אני כבר רצה ממש מהר... אפילו לא עוצרת לשניה לראות איפה אני
נמצאת, לאן אני כ"כ ממהרת, ומה בכלל מחכה לי בסוף הריצה הזאת.
העיקר להספיק לעמוד בקצב החיים הזה!!!
אני נחושה, אני אספיק, אני ארוץ מהר ואני אספיק, אני רצה כ"כ
מהר...


ונופלת.