אורות ניאון מרצדים מבעד לערפל לילי
יללות חתולים נשמעות מעבר לפינה
רוח קלילה מלטפת ענפי עץ איקליפטוס
עלים נושרים נוחתים ברכות על הדשא.

מסך מרצד מול עיניים חומות
אישונים מתפתלים בין מילים ואותיות
פיתול של שפתיים נושכות זו את זו
מחפשות אחר חיבור  וקישור.

בשני צידי הכביש חונות מכוניות
פסים אדומים-לבנים לא מהווים שום איום
עטלף פירות מגיח וחוצה את הרחוב לרוחבו
מטיל אימה על השממה.

גבות מתכווצות מתאמצות בחוזקה
זו עולה וזו יורדת מילה במקומה נשארת
כפית כסופה עושה דרכה שוב ושוב אל הפה
טעם מר-מתוק מתחכך בלשון ומתגלגל בגרון.

ערב יום שישי
אני יושב ורק כותב
לא נשמעת קול תגובה
ואין בו הנאה.