ניצוץ של אור, דרקון עף בשמיים, פיה נושפת אבק קסמים. נמשכת
לתוך חלום, מעמיקה לתוך המחשבות, זורמת עם הדמיון, מספרת עוד
סיפור. מה עוד תעשי? הרי את כל זה אין לך, אך את כל כך רוצה.
חוזרת לתוך המציאות, לתוך הכאב, יוצאת מהסוראליטיות, יוצאת
מהאושר. הולכת לעזור לאנשים אחרים, אבל מי שצריך עזרה זאת את.
עד מתיי תמשיכי עם ההכחשה הזאת? עד מתיי עוד תסבלי?. כבר מיזמן
הפסקתי לחקות לטלפון מימך, ידעת שאני אצטרך לבוא לבד. לנחש
אותך, את לא מספרת, רק מעבירה מחשבות ומבטים, תגידי שאני היחיד
שמבין אותך, אך הימים לי ספורים. לא אהיה כאן מחר, לכי לקנות
בגדים, ותמשכי עלייך בחורים. כחי בחור שיבין אותך, אל תידרשי
יותר מידיי, תלחמי בחופש שלך, ואל תפסיקי לחלום, ספרי לי את
חלומותייך.
מה דמיינת היום?
תבכי, נקי את העיניים  כדיי שתוכלי לראות, על תעני את עצמך.
אני תמיד אהיה איתך. עכשיו עליי ללכת אהובתי, רוחי תשב מעלייך,
דברי איתי, אני אוהב אותך לעד.