|
ושוב היכל תפילותיו
מתמלא רחמים
מתכנס בתוך חלל החדר
סוגר על הקירות
נתחם להכרה חלקית
רושף את אותות הזמן
מנתב את דרכו מחדש
אל עבר מסדרונות חשוכים
ללא שם וללא תג זיהוי
כאדוות בזרם הנהר
צפו ועלו הדי רפאיו
זכרונות עלומים. |
|
|
אני פשוט לא
מבינה את האנשימ
האלה שממלאימ את
הבמה בסלוגנימ.
-לא דיסלקטית,
מחרימה אותיות
סופיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.